<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תשס"ז</h1>
<h2>דף לו.</h2>
פיר' (נ') רבי' שמואל. הא דאמרי' בכולה שבת הא מני ר' נחמי' היא דאמר אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו. ומפרשים תשמיש המיוחד לו. אבל תשמיש שאינו עשוי לכך אסור לעשות בו אע"פ שהוא של היתר. ולאו מילתא היא דלא אתא ר' נחמיה אלא למעוטי שלא יטלטלנו מחמה לצל כדמפר' רבא בפר' כל הכלים [כל הכלים] ניטלין לצורך ושלא לצורך ר' נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך. ופי' רבא בגמ' שמתיר ר' נחמיה בכל הכלים בין לצורך גופן בין לצורך מקומן בין כלי שמלאכתו להיתר בין כלי שמלאכתו לאיסור לא אסר אלא מחמה לצל. והוא הדין להשליכו לאור כדמוכח התם או להפקיע ולחתכו כדמוכח בפר' חבית. ואין זה תשמישו של כלי (אלא) [ולא] שמירתו אלא איבודו. בריית' בפר' חבית ר' נחמיה אומר אפי' תרווד ואפי' טלית אין ניטלין אלא לצורך תשמישן. ופי' דמתני' דכל הכלים הוא דקתני רב נחמיה אומר [אין ניטלין] אלא לצורך ולמעוטי מחמה לצל כדפרשה רבא בפר' כל הכלים. פירש רבי' שמואל הא מני ר' נחמיה היא כלומ' לא מיבעיא (לרב) [לרבנן] אליבא דרבה לצורך גופו דאמרי' לקמן בשמעתין דכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ניטל אבל לא לצורך תשמיש מקומו ולא מחמה לצל. לפיכך הא מכתשת אינה ניטלת לצורך מקומה. אלא אפי' תימ' שמלאכתה להיתר כגון לישב (ליה) [עליה] ואפי' הכי אינה ניטלת לצורך מקומה דר' נחמיה היא דאמר רבה לקמן דאפי' כלי שמלאכתו להיתר אין ניטל לצורך מקומו אלא לצורך תשמיש גופו.
